מורשת קרב זו שונה ממורשות הקרב של חטיבת גבעתי מ-48 "מלחמת העצמאות" בכך שהיא התרחשה בתקופתינו ועל חיילים בשירות סדיר.
היא כוללת בתוכה סיפור מופלא של פלוגה, על אחוות לוחמים, הקרבה למען המדינה, הגנה על אזרחי המדינה ומשמעת ברוח המפקד.

הרקע:
במוצאי יום כיפור 23/9 נפתחה ע"י ממשלת ישראל מנהרת החשמונאים בירושלים ללא הודעה מוקדמת ובחשאי.
פתיחת המנהרה הייתה הניצוץ שהביא להתפוצצות של אבק שריפה שהלך ונערם יחד עם המתח שגאה בעקבות חילופי השלטון בישראל ואי רצונה של ממשלת נתניהו לממש את הסכם חברון שנחתם בהסכמי אוסלו.
במדינה שרר מתח שנבע מאזהרות הפלסטינים מהתפוצצות שעלולה לקרות.
ההנהגה הפלסטינית כל הזמן מחממת את האוירה ע"י שידורי תעמולה באמצעי התקשורת הפלסטיניים וכן ע"י פעילים בשטח שמחממים את התושבים במטרה להוציאם לרחובות.
ביום רביעי 25/9 מתרחש קרב יריות בין כוחותינו לבין שוטרים פלסטינים ברמאללה.
הפלסטינים כנראה תכננו את הקרבות ונערכו בהתאם ע"י הצבת צלפים והן ע"י תיגבור עמדות בשוטרים ובמקלעים.
בלילה שבין 25/9 ל-26/9 המ"פ סרן בוני מזר מקבל פקודת התראה והגברת כוננות בעקבות כל מה שתואר להלן.
מפק הפלוגה סרן בוני מזר מכנס בשעת לילה מאוחרת את הקצינים מ"מ 1 אופיר, מ"מ 2 גילי חזני, מ"מ3 איהב חלבי והסמ"פ יגאל חלמיש, ע"מ לחלק פקודות כוננות בכוונה לתגבר את כוחות הכוננות ולחלק משימות לכוחות הכוננות.

משימות:
משימת מח' 1: לתפוס את צומת טנצ'ר יום חדש ומוצב 49.
משימת מח' 2: תיגבור כפר דרום ותפיסת צומת הגוש, מאחזים 51 ו-135.
משימת מח' 3: תפיסת מוצב אלון, תיגבור מוצב 51 בצומת הגוש.

מהלך האירועים:
המ"מים מתפזרים עם שחר למשימותיהם לאחר לילה ללא שינה.
בערך ב-7:00 נשמעים בקשר דיווחים על התקהלות אלפי אנשים בכפר דרום ועל יריות של פלסטינים על הישוב ועל כוחותינו ועל כך שיש פצועים מקרב חיילי מג"ב.
מ"מ 2 מקבל בקשר פקודה מהמ"פ לקפוץ יחד עם צוות הכוננות שלו למוצב כפר דרום ע"מ לתגבר ולאבטח את המוצב.
בשעה 7:30 מקפיץ המ"פ את כל הפלוגה ע"פ פקודת הכוננות כל כח למשימותיו.
בערך ב-7:45 נשמעים ע"י חייל מחלקה 2 יהודה לוי ז"ל שנמצא ב135 בצומת הגוש דיווחים קרי רוח על התקהלות סביבו וזריקת אבנים ובקת"בים על האורחן ועליו.

בשלב זה נסגר צומת הגוש לתנועת אזרחים לחלוטין, המ"פ מגיע לשם עם החפ"ק ומדווח שהכל תחת שליטה.
מ"מ 2 מיד לאחר ששמע את הדיווחים של יהודה מארגן כח מפלוגה אחרת לאבטח את מוצב כפר דרום ונוסע עם הכח שלו לצומת הגוש כשהוא בטוח שיחסית לכפר דרום המוצב בצומת הגוש רגוע יותר מכיוון שהדיווחים על זריקת אבנים ובקת"בים היו רגועים וקרי רוח והשרו אוירה שהכל תקין, כשהגיע המצב היה שונה. לפחות 15,000 מתפרעים מקיפים את האורחן באיזור הצומת עצמה וזורקים אבנים ובקת"בים על האורחן ועל כוחות הפלוגה שנערכו ביישור קו עם הג'יפים ע"מ למנוע מהמתפרעים מעבר לאזור ציר אלרנס שמאפשר את הכניסה לגוש.

אט אט זורקי האבנים מתקרבים יותר ויותר עד לטווח יריקה אך הכח מפלוגת אוג' 95 מגיב בהתאם לפקודות הפתיחה באש באמצעי לפיזור הפגנות (אלפ"ה) בלבד ומבצעים ירי אך ורק כשנשקפת סכנת חיים קרי בקת"ביסטים ובעלי נשק חם, ולכן המפגינים אוזרים אומץ ומתקרבים כשלפתע נפתחת אש מבין על המפגינים על הכח.
בשלב זה מתוגברת הפלוגה בצומת ע"י כח הנדסה מפלוגת הליווים.
לאחר זמן מה כח מג"ב עוזב למשימות אחרות ובצומת נשארים כח ההנדסה והכח מפלוגת אוג' 95.
בקו ראשון הכח משקד ובקו ההיערכות השני הנדסה.
פקודת האש של המפקדים הייתה: פלסטיני שמזהים אותו ודאית עם בקת"ב או נשק ניתן לבצע עליו ירי מכוון בלבד ואילו על המפגינים שזורקים אבנים יש לבצע אלפ"ה בלבד ואין ירות עליהם.
כאשר הכח משקד מזהה בקת"ביסטים או בעלי נשק שנמצאים בין המפגינים ומסתתרים בחסותם הוא יורה לעברם במטרה לנטרלם תוך הקפדה לא לפגוע בחפים מפשע.

בשלב זה קרב היריות הופך לתופת רותחת של אש כשלכל הכח למעשה זו הפעם הראשונה תחת אש רציפה.
יהודה נמצא על מגדל 135 שמושך אליו אש היות והוא גבוה. לכח קשה לזהות מהיכן יורים מכיוון שהירי על הכח מתבצע מבין הבתים ומבין האזרחים, יהודה מזהה ומשיב אש בקור רוח.
במהלך הירי מקבל בוני כדור בזרוע, אך בוני היה בטוח שזו אבן מכיוון שזורקי האבנים היו קרובים מאוד. החופ"ל (חובש פלוגתי) חובש אותו והוא ממשיך בתפקודו כאילו לא פגע בו דבר כאשר הוא מייחס את הכאבים  החזקים ל"אבן" שפגעה בו.
בשלב זה האש מתרכזת על הג'יפ והאביר הפלוגתיים שחוצצים בין המתפרעים ללוחמים ועל המגדל בו נמצא יהודה.
הפלסטינים מבצעים ירי צלפים וכן ירי מתוך המפגינים.
יהודה חש בבעיה ומזהה לכח למטה מהיכן יורים עליו. בוני שלא מבין - שואל אותו שוב.
יהודה מבין שהכח למטה לא מזהה ולכן הוא עומד להיפגע ותחת האש הוא מתרומם מעל המחסה ע"מ שהכח יראה אותו וישמע בצורה ברורה, הוא חושף את עצמו תוך הפגנת אומץ לב ומזהה לכח מהיכן יורים עליו. הכח מזהה ומנטרל.
מתוף התופת פוגע בו כדור אחד בלב, הוא נופל אחורה ומתמוטט מיד.
כאשר מ"מ 2 שומע צעקות שיהודה נפגע הוא רץ לאורחן ונכנס פנימה, החובש שהקדים אותו מעט, מתמהמה במקצת מכיוון שאש הפלסטינים התרכזה כעת במדרגות העולות למגדל ועל המגדל ע"מ להפריע לנסיונות החילוץ. מ"מ 2 רץ למעלה מהר תוך שהוא מדרבן את החובש ללא כל השתהות ע"מ להגיש טיפול ולחלץ את יהודה.
לאחר שהחובש רואה את מ"מ 2 עולה במדרגות בריצה, הוא עולה אחריו שכל אותו זמן יורים אש תופת על המגדל ואלפי מפגינים זורקים בקת"בים ואבנים על הכח בצומת (הכח של בוני) ועל הכח שנמצא במתחם האורחן בפיקוד מ"מ 3 איהב חלבי.
המ"מ והחופ"ל מטפלים ביהודה אך יהודה עדיין ללא הכרה.
החופ"ל קורא לחובש נוסף שעולה ועוזר אך יהודה חי, ללא הכרה.
לאחר קריאה בקשר מגיע הרופא. במהלך זמן זה הירי על העמדה לא פוסק ומ"מ 2והחובשים שומעים את הפגיעות במגדל, ולכן מתעורר צורך להוריד את יהודה למטה מכיוון שתחת האש הרופא לא היה מסוגל לעלות לטפל ביהודה למעלה בעמדה.
יהודה שעדיין חי מורם ע"י מ"מ 2 שנושא אותו אחד על אחד ומוריד אותו תחת אש הפלסטינים ובחיפוי חיילי הפלוגה למטה אל הרופא.
הרופא בתום בדיקתו המעמיקה מודיע למ"מ 2 שיהודה איבד את חייו.
המפקדים מזועזעים קשות, ולחבריו לנשק ע"מ לא לפגוע במורל הם מדווחים שיהודה נפצע אנושות והוא פונה ע"י הרופא לטיפול בתאג"ד (תחנת איסוף גדודית).

במהלך הקרב הפלסטינים מבצעים ירי מכוון ולא מכוון בנפח גדול מאוד ואילו הכח משיב אש בצמצום  אך ורק לאוייב ודאי ולא לזורקי האבנים שהיו שם כל הזמן באלפיהם.
הכח פוגע ביעילות ולכן מעת לעת הפלסטינים משיבים במכות אש חזקות מאוד.
לאחר מכן מגיעה החצצית בפיקוד הסרס"פ אבי שמנסה לפזר באמצעותה את המפגינים.
לאחר שהפלסטינים מזהים אותו הם ממקדים חלק מהאש אליו, אבי חוטף כדור בקסדה בצד שמאל, הכדור ניתז מהקסדה החוצה, אחר כך הוא חוטף עוד כדור שפוגע בחצצית ניתז למעלה חותך את גבתו ויוצא מתוך פנים הקסדה החוצה באיזור מרכז הראש.
למרות כל הפגיעות הללו אבי לא נרתע וממשיך לדבוק במשימתו- פיזור המתפרעים , באומץ לב ובנחישות נדירים.
לקראת שעות אחר הצהריים מצליח להתקרב אחד המתפרעים למ"פ ובלוק שזרק פוגע בראשו של בוני.
בוני מדמם בראשו והכרתו מיטשטשת.
המ"פ מחולץ לאחור ומ"מ 2 מגיע לראות מה מצבו יחד עם החובש.
בוני שמטושטש לגמרי ועל סף איבוד הכרה אומר לחזני מ"מ 2 במילותיו האחרונות לפני שפונה לוודא שלא יתבצע ירי על חפים מפשע.
מיד לאחר שבוני המ"פ פונה, מקבל מ"מ 2 שעל פי שרשרת הפיקוד בשיגרה הוא ממלא מקום הסמ"פ דיווח שחלמיש הסמ"פ נפצע ברגלו מכדור P.K והוא מנוטרל.
חלמיש הסמ"פ ע"מ לא לפגוע במורל חייליו מחלץ את עצמו לבד מהג'יפ ולמרות פציעתו הקשה הוא מגיע בחיוך רחב לחובשים בנקודת הפינוי , אומר לכולם שלא קרה כלום ומשרה אוירה נינוחה ורגועה סביבו למרות הכדור שחטף.
בשלב זה מ"מ 2 מקבל את הפיקוד על הצומת. הוא מדווח למג"ד על ההתרחשויות האחרונות, מוודא שהחיילים רגועים, שומרים על חיילות ושהם לא מבצעים ירי על חפים מפשע כמו שבוני אמר.
לשביעות רצונו הוא נוכח לדעת שכל הכח דרוך, מוכן היטב ובטוח ביכולתו לחלוטין.
אף על פי שהמ"פ והסמ"פ פצועים, החיילים נשארים נחושים ואיתנים ברוחם לבצע את משימתם והם ממשיכים בתפקודם  המצויין ברגעי מבחן קשים אלו בדיוק כפי שחונכו באימונים.

כעבור זמן מה מ"מ 2 מתוגבר ע"י כח נוסף מבה"ד 1 אגמ"י. הוא מבצע חלוקת גזרות חדשה, מפנה רכבים פגועים ומארגן את כוחותיו שכל אותו הזמן נמצא לידיו מ"מ 3 איהב חלבי שעוזר לו בשליטה על הכח הגדול.
כאשר המ"מ מסיים הוא מבקש מהמג"ד המשך משימות.
המג"ד פוקד להרגיע את הרוחות ולהיות מתונים ע"מ לקרר את הפלסטינים.

עם רדת החשיכה בערך בשעה 18:30 הפלסטינים מפסיקים את הירי.
בסביבות השעה 19:30 מגיעים מח"ט גבעתי ומג"ד שקד לפלוגה על מנת לשוחח עם המ"מים על אירועי היום.
המח"ט אומר למ"מ 2 שהכח עמד במשימתו בצורה יפה וראויה לכל שבח, ושמנסיונו מה שפלוגה עברה זו לא היתקלות רגילה, אלא יום קרב רצוף באש תופת על כוחותינו.
מ"מ 2 נוסע בערב למג"ד, כדי לקבל פקודה ובפלוגה נשאר מ"מ 3 שדואג לארגון הפלוגה מבחינה מנהלתית.
מ"מ 2 חזור בסביבות השעה 03:00 בבוקר, והוא מעיר את החיילים כדי שימלאו שקי פק"ל לביצור והכנת עמדות במוצב.
החיילים שהיו לאחר יום קרב קשה ללא ארוחה אחת, ולאחר לילה ללא שינה, לא התלוננו אלא ירדו מהמוצב והחלו למלא את שקי הפק"ל בחול עד הבוקר.

* עולה השאלה מה מחזיק חיילים אלה בשעות הקשות לאחר יום קשה מאוד?
  התשובה היא ללא ספק משמעת ואחוות לוחמים.

השיעור העיקרי שניתן ללמוד מקרב זה על חיילים ועל שירות ביחידה קרבית בכלל, זה שסופו של דבר מה שמחזיק את חיילים  ומפקדים בשעות הקרב זאת המשמעת שמונחלת לחיילים יום יום שעה שעה בשגרה, ואחוות הלוחמים שנבנית יום יום כשהחיילים חיים אחד צמוד לשני וכשהם מזיעים יחד במסעות תחת האלונקה.
אחוות לוחמים שבגללה יהודה חשש לחיי חבריו יותר מאשר לחייו שלו ולכן הזדקף באומץ והצביע על האויב.
אחוות לוחמים שבגללה אבי הסרס"פ הסתער עם החצצית על זורקי האבנים והבקת"בים למרות שקיבל שני כדורים לקסדה וריקושט שפגע בכתפו ואותו גילה רק בלילה שהוריד לראשונה את החולצה.
אחווה שבגללה גם לאחר שהמ"פ והסמ"פ נפצעים הפלוגה ממשיכה בדבקות במשימתה.

על תפקודה בקרב קיבלה הפלוגה שבחים רבים, ובשיחות שקוימו מספר ימים לאחר מכן בין הפלוגה לקחצ"ר, מח"ט הגיזרה ומח"ט גבעתי נאמר לכלל חיילי הפלוגה ע"י מפקדים בכירים אלו שמגיע לפלוגה צל"ש על תפקודה ועל אומץ הלב שגילו חייליה.

סיכום נפגעים:
מ"פ נפגע קל מכדור ביד ואבן בראש.
סמ"פ נפגע קל מכדור ברגלו.
חייל שגיא גולדנברג נפגע קל מכדור בידו.
חייל יהודה לוי ז"ל - הרוג.